Saturday, March 12, 2011

החברה הישראלית הפקירה את גלעד שליט



לרוב הישראלים יש דעה די טובה על עצמם. כאינדיבידואלים, הרי זה ברור, אנחנו ישראלים ואנחנו יודעים כמעט הכל. אבל כוונתי שכחברה וכלאום, אנחנו נתפסים בעיני עצמנו כ"ישראל רחמנים בני רחמנים", "הצבא המוסרי ביותר בעולם," ועוד. אנחנו לא ממש אלופי הביקורת העצמית, וראה זה פלא – גם בכך נדמה לנו שאנחנו חוטאים בביקורת עצמית מוגזמת, כל כך יפים אנחנו
בפרט, אנחנו אוהבים לחשוב שאצלנו, בניגוד לאספסוף המוסלמי שב"שכונה" שלנו, כפי שמכנים בזלזול את המזרח התיכון – אצלנו חיי אדם נחשבים יותר. עובדה: על כל שבוי שלנו משוחררים עשרות ומאות שבויים שלהם
הפרשה המזעזעת של גלעד שליט, החייל השבוי בידי החמאס כבר קרוב לחמש שנים, אינה יוצאת דופן מהבחינה הזאת. גם כאן, יש לנו תחושה שרק אצלנו יכולה מדינה שלמה לרעוש ולזעוק בגלל חייל אחד

שימו לב – לא "הילד" גלעד, אלא החייל; לא "החטוף" אלא השבוי. גלעד שליט הוא חייל צה"ל, גבר בוגר, שנפל בשבי בשעת קרב בין כוחות צבא פלסטיניים לבין כוח של צה"ל. התביעה המוצדקת לשחרורו במחיר שדורש החמאס איננה בגלל שהוא ילד קטן ומסכן, אלא בגלל שהוא חייל שנשלח למשימה במסגרת מה שמקובל לחשוב בישראל כהגנת המדינה. על כן יש לישראל, קרי קודם כל ל"הנהגה" של המדינה, אבל גם לכל אזרח ולאזרחית במדינה, לעשות את כל שדרוש כדי להביא לשחרורו

לא רבים יסכימו איתי, ששוביו של שליט הם אנשי צבא; לא "מחבלים" ולא טרוריסטים, לפחות לא יותר טרוריסטים ממפקדי צה"ל. אבל רבים מסכימים, שהשבתם של שבויים הביתה היא מרכיב מרכזי באתוס של צה"ל. במיוחד, אחרי שכבר נפדו במחיר כבד אנשים שבאמת נחטפו, ולא היו בעת ביצוע משימה, אלא במהלך מה שהיה כנראה עיסקת סמים
ואכן, כתוצאה מכך יש קונסנזוס רחב מאד בציבור הישראלי, שיש לשחרר את גלעד שליט, ובמחיר שנקבע כבר לפני שנים. למשל: סקר שעשו "מחקרי הגל החדש" בעבור ערוץ 10 ביוני בשנה שעברה מצא, ש-53% מהנשאלים תומכים בכך. באותו סקר נמצא, ש-66% חושבים שהממשלה לא עושה די לשחרורו. סקרים דומים נעשים חדשות לבקרים, ובכולם התוצאה דומה

אם כך, מדוע רוב הישראלים שותקים? מדוע לא יוצאים המונים לרחובות? בהתאם למיתוס של "כל ישראל ערבים זה לזה", היינו מצפים במקרה כזה, שהציבור לא יניח לממשלה, עד ששליט ישוחרר

במסגרת הדעה הטובה שלנו על עצמנו, הדעה הרווחת היא ש"אצלנו לא מפקירים שבוי." התנועה לשחרורו של שליט מקיפה כביכול רבים מהעם. הנה, רבבות הצטרפו למסע הרגלי של אביבה ונועם שליט לירושלים. עובדה, בניגוד לאומות העולם, אצלנו אפילו על שבוי אחד, כל הארץ רועשת והנושא לא יורד מסדר היום

אבל האמת מעט שונה. לכל ההפגנות למען שליט מגיעים רק כמה עשרות, ורובם פעילים קבועים. אפילו עשרות האלפים שצעדו לירושלים באירוע החד-פעמי, הם שבריר של אחוז מהציבור הישראלי. הנושא נשאר על סדר היום רק בזכותם של קומץ פעילים נאמנים, ולא בזכות הסולידאריות הישראלית, שכבר כמעט איננה
ראש הממשלה נתניהו הוא אדם לחיץ. הוא נוהג לדחות החלטות לרגע האחרון, ולהתכופף בפני החזק, זה שלחץ אותו אחרון, ובכוח הרב ביותר. אם יחליט נתניהו לשחרר את שליט, תמורת המחיר שנקבע מזמן, ומאז רק עלה – זה יהיה רק כתוצאה מלחץ ציבורי. לא התפתחות מפתיעה במשא ומתן, שכבר לא תיקרה לעולם; לא דיון מעמיק נוסף, שספק אם אי פעם היה. כמו כל הפוליטיקאים בעולם, מבן-גוריון ועד קדאפי, הדאגה הראשונה במעלה של נתניהו היא להמשך שלטונו. אילו התעוררה באמת תנועת המונים, שהייתה עושה בלגאן אמיתי, ולא רק עמידה בכיכרות עם נרות – זה היה משפיע, ועוד איך
אין באמור לעיל להביע זלזול, חלילה, במי שבוחר למחות באמצעות עמידה בכיכר עם נר. השאלה היחידה הרלוונטית היא, האם זה מרגש מישהו שאיננו אזרח או אזרחית מן השורה, כלומר את החבורה המצומצמת המנהלת את חיינו, ושבמקרה גם נגועה בנגיף האמביציה הפוליטית

אין לי ויכוח עקרוני עם מי שחושב, שמחיר העיסקה גבוה מדי. כזה הוא, למשל, ראש אכ"א לשעבר, אלעזר שטרן. אני מכבד את עמדתו המנומקת, הנובעת ממניע ערכי ובטחוני. איתו, הויכוח שלי הוא על מידת הנזק האפשרי לביטחון ישראל; ואני נתלה באילנות גבוהים אחרים, כמו יעקב פרי, כרמי גילון, עמי איילון, מתן וילנאי, שאול מופז, ועוד רבים אחרים הסבורים, שהמחיר ראוי

אולם עם אלה הסבורים שיש לשחררו במחיר הנקוב, ואינם עושים די כדי לזעוק, לתבוע ולטלטל את הסירה הצפה במים המרופשים - והם הרוב - איתם אני בא חשבון. צאו מאדישותכם! גלעד שליט זועק אליכם כבר 1721 יום, ואתם ספונים בבתיכם


גלעד שליט כבר יושב מספיק זמן בשבי. כבר זמן רב שאין משא ומתן, כך שאין סיבה לשבת בשקט כדי "לתת למומחים לעבוד." כל המומחים עבדו, ושליט עדיין שבוי. המשך שהייתו בשבי אינו תורם מאומה לביטחון המדינה, על פי דעתם של רבים מראשי המערכת – ראשי שב"כ לשעבר, ועוד. ועל פי רוב מוחלט בציבור, כפי שהיא משתקפת בסקרים – הגיע הזמן לשחרורו, במחיר הנקוב היום. מכל הכתוב לעיל עולה, שהדרך היחידה לשחרורו של שליט היא בהפגנות המוניות. אני קורא לצאת לרחובות, כפי שנעשה במדינות ערב, לשרוף את תמונותיהם של נתניהו וברק, לנפץ חלונות מבלי לפגוע בנפש; מפני שהכוח הוא השפה היחידה שפוליטיקאים מבינים. כל עוד נמשיך להסתגר איש בביתו, נצקצק בלשוננו ונצפה ב"אח הגדול", לא יבוא השינוי. עד שזה יקרה, החברה הישראלית איננה יכולה לטעון, ש"גלעד שליט הוא הילד של כולנו." לא ילד, ובוודאי לא של כולנו. למעט קומץ פעילים, החברה הישראלית נטשה את גלעד שליט ואת משפחתו



Tuesday, March 8, 2011

ציטוט החודש



לפני שיעל באה אלינו, לא שמעתי בכלל על המילה אלגוריתם, מספר אחד הילדים. יעל הסבירה לנו שאלגוריתם זה מתכון, וכדי להמחיש את זה יצרנו בכיתה כדורי שוקולד לפי המתכון, שזה אלגוריתם. עכשיו לא רק שבחיים לא אשכח מה זה אלגוריתם, אני גם מבין מה זה, הרי אכלתי אותו
!!

תלמיד כיתה ו', ביה"ס יגאל אלון, טירת הכרמל
על יעל ויזל, מהנדסת חומרה בחברת אלביט, ומתנדבת בבית הספר